<h1>צרור החיים הדרך השלישי סימן י"ט</h1>
<h2>דף לח:</h2>
ושומר אדם פירותיו בשבת בין תלושין בין מחוברין. והבא לאכול מהם גוער ומכה בהן. כי כל מה שבא כבר לידו מותר לשמרו, דומה לנועל דלת בפני הגנבים. והמשמר זרעים לא יקפוץ ולא ירקוד כדרך שהוא עושה בחול, כדי שלא יבא ליטול צרור ויזרוק ארבע אמות ברשות הרבים, וכל דבר שעדיין לא בא לידו וצריך עיון, אסור, כגון ההולך לגנתו לראות מה צריכה או היאך פירותיו עושין, אסור, שזה הולך לעשות חפצו. ואסור לאדם לצאת עד סוף התחום וישב שם עד שתחשך כדי שיהיה קרוב לעשות חפציו במוצאי שבת, שהרי הלך בשבת לעשות חפציו. בד"א במחשיך על התחום לעשות דבר שאסור לעשותו בשבת, אבל אם החשיך על התחום לעשות דבר שמותר לעשותו בשבת מותר. כיצד, אין מחשכין על התחום להביא פירות מחוברין או לשכור פועלים, אבל מחשיך הוא לשמור פירות, שהרי מותר לשמור בשבת. ומחשיך להביא בהמה או פירות תלושין, שהבהמה קורא לה והיא באה אע"פ שהיה חוץ לתחום, ופירות אלו אילו היה שם מחיצות מותר להביאן בשבת. ומחשכין על התחום לפקח על עסקי כלה ועל עסקי המת להביא לו ארון ותכריכין כדאי' בפרק השואל (קנ"א, א'). וגרסינן בעירובין (ל"ח, ב') לא יטייל אדם בתוך שדהו לראות מה היא צריכה כיוצא בו לא יטייל אדם על פתח מדינה כדי שתחשך ויכנס למרחץ מיד. וכתבו בתוספות דמהא דאמרי' דמחשכין על עסקי כלה שמעי' דאפילו דבר דאיכא איסורא דאורייתא כגון למיגז אסא [אפי' לאחד], דוקא להחשיך על התחום אסור, דמוכחא מילתא, אבל בתוך התחום דלא מינכרא מילתא כגון הולך לגנתו שבתוך התחום להחשיך ולתלוש פירת, מותר. וההיא דעירובין דלא יטייל בתוך שדהו לראות מה היא צריכה היינו בשדה ניר דמוכחא מילתא. וכן לא יטייל לפתח מדינה כדי שיכנס למרחץ מוכחא מילתא. והתם נמי לא ישכור אדם פועלים ולא יאמר לחבירו לשכור לו פועלים. אבל לשאול (ולהשכיר) [להשאיל] מותר.
שואל אדם מחבירו כדי יין וכדי שמן וככרות ובלבד שלא יאמר לו הלויני. ועתה לשון הלעז הלואה ושאלה שוין, וצריך לומר לשון נתינה. ואסור לשקול ולמנות ולמדוד בין בכלי מדה בין ביד בין בחבל. ואומר אדם לחברו שמור לי (פרתי) [פירותי] שבתחומך ואני אשמור לך פירות שבתחומי. ואע"פ שהוא אינו יכול ללכת שמה, הואיל וחבירו מותר לשמרם אין באמירתו כלום. אבל לגוי אינו אומר שמור לי פירות שחוץ לתחומי, שכל דבר שאינו עושה אינו אומר לגוי ועושה. ואם הגוי כבר באותו התחום כ"ש שיכול לומר לגוי.
